רש"י על בראשית כ״ד:י״ז

« רש"י על בראשית כ״ד:ט״ז רש"י על בראשית כ״ד:י״ח »

1 שפתי חכמים פתח ↗

לפי שראה שעלו המים לקראתה. דק"ל למה נאמר לקראתה כיון שכבר מלאה הכד ועלתה מן הבאר הל"ל וירץ אחרי' שהרי גם העבד היה עומד על הבאר אצלה כדכתיב הנה אנכי נצב על עין המים אלא לקראתה ה"פ שרץ העבד אחרי' בשביל שהמים עלו לקראתה. כן מצאתי בשם מהר"ר אברהם מפראג: ומהרש"ל פי' וז"ל ונראה שכך הפשט שלא היה עומד אצל המעיין ממש אלא רחוק ממנו ורש"י דייק מדכתיב וירץ העבד וגו' עבד דכתב קרא למה לי ולמה לא כתיב וירץ סתם כמו לעיל אלא בעבור שהיה עבד אברהם וידע שאברהם הורגל באלו נסים כדלעיל כא ל גבי שבע כבשות האלה היה רץ לקראתה ואמר ראוי היא לבית אברהם שהרי גם המים עולים לקראתה כמו לאברהם עכ"ל:

1 מזרחי פתח ↗

לפי שראה המי' שעלו לקראתה. בראשית רבה דאם לא כן מאי לקראתה והלא העבד על העין היה נצב וכשבאה הנערה מן העיר אל העין אילו היה הולך העבד אצלה היה נופל בו לשון לקראת' אבל אחר שכבר ירדה אל העין ותמלא כדה ותעל והעבד היה עומד שם מתחלה אינו נופל שם לשון לקראתה אלא על כרחינו לומר דה"ק וירץ העבד לפי שעלו המים לקראתה:

1 רמב"ן על בראשית פתח ↗

וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על בראשית כ"ד:י"ז לְפִי שֶׁרָאָה שֶׁעָלוּ הַמַּיִם לִקְרָאתָהּ. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה בראשית רבה ס':ה' "וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל", כָּל הַנָּשִׁים יוֹרְדוֹת וּמְמַלְּאוֹת מִן הָעַיִן, וְזוֹ כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אוֹתָהּ הַמַּיִם מִיָּד עָלוּ, אָמַר לָהּ הקב"ה, אַתְּ סִימַן בְּרָכָה לְבָנַיִךְ. נִרְאֶה שֶׁדִּקְדְּקוּ כֵן מִלְּשׁוֹן "וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל", שֶׁלֹּא אָמַר "וַתִּשְׁאַב וַתְּמַלֵּא" וְנַעֲשָׂה לָהּ הַנֵּס בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, כִּי אַחֲרֵי כֵן כָּתוּב "וַתִּשְׁאַב", וְהָעֶבֶד כְּשֶׁסִּפֵּר לָהֶם אָמַר בראשית כ"ד:מ"ה "וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתִּשְׁאָב", אוּלַי לֹא יַאֲמִינוּ:

1 וירץ העבד לקראתה. לְפִי שֶׁרָאָה שֶׁעָלוּ הַמַּיִם לִקְרָאתָהּ בראשית רבה:

2 הגמיאיני נא. לְשׁוֹן גְּמִיעָה, הומיי"ר בלע"ז:

1 יריעות שלמה פתח ↗

בסוף ד"ה לפי שראה נ"ב אבל ק"ל מאחר שעמד אצל העין ממש א"כ למה לא אמר לה הגמיאני מיד אחר שמלאה ולמה המתין עד אחר שהלכה שהיה צריך לרוץ אחריה והנראה בעיני שלא היה אצל העין ממש אלא רחוק ממנו ורש"י דייק מדקרי ליה וירץ העבד ולא כתיב וירץ סתם כמו לעיל מיניה והאיש משתאה לה אלא כלומ' בעבור שהיה עבד אברהם וידע שאברהם הורגל באלו הנסים כדלעיל גבי ז' כבשות הצאן היה רץ לקראתה כי ראויה היא לבית אברהם שהרי ג"כ המים עולים לקראתה כמו לאברהם ודוק מהרש"ל:

1 ברטנורא על התורה פתח ↗

וירץ העבד לקראתה לפי שראה שעלו המים לקראת' קשה מנא לו. י"ל דנפקא ליה מדכתיב לקראתה דהל"ל וירץ אליה שהרי הוא היה עומד על העין או הבאר והיא שאבה והלכה ללכת לדרכה כדכתי' ותמלא כדה ותעל ואינו נופל לשון לקראתה אלא כשאדם הולך למזרח וחבירו למערב והולכים זה לקראת זה אבל כאן ששניהם הולכין בדרך אחד היה לו לכתוב וירץ העבד אחריה אלא שכתב לקראתה שפירושו וירץ העבד על מעשה לקראתה כלומר שראה שעלו המים לקראתה ורמז לנו הכתוב דבר זה שבכולן כתיב יוצאות לשאוב מים ואלו ברבקה לא כתיב ותשאב אלא ותמלא כדה ותעל דמשמע בלא שאיבה כלל ואעפ"י שכתוב אחר כן ותשאב לכל גמליו לאו כל שעתא מתרחיש ניסא:

1 גור אריה פתח ↗

לפי שראה המים וכו'. פירש הרא"ם דהוי למכתב 'וירץ העבד אחריה', שהרי כשעלתה מן הבאר כדכתיב פסוק טז "ותעל" – הוצרך העבד לרוץ אחריה, שהרי היה עומד אצל העין פסוק מג, וכשבאתה הנערה מן העיר וירדה אל העין לשאוב ועלתה – הוצרך העבד לרוץ אחריה, אלא על כרחך פירושו לפי שראה שהמים עולים לקראתה. וכך פירוש הכתוב; "וירץ העבד לקראתה" – לפי שראה שהמים עולים לקראתה. ופירוש משובש הוא, דמנא לן לומר שכבר עלתה לגמרי, שמא "ותעל" פסוק טז הוא תחלת עליה שהתחילה לעלות, ולפיכך כתב שפיר "וירץ לקראתה", ויראה לומר שרש"י הוקשה לו למה רץ, דמשמע שראה בה דבר חידוש, דאם לא כן וכי אחת באתה לשאוב מים שהיה רץ מיד לקראתה, ותירץ לפי שראה שהמים עלו לקראתה. ואם תאמר מנא לן דבר זה, שמא דבר אחר ראה, זה לא קשיא, כי לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש רש"י לעיל י, כה, והנס שהוא הוה ורגיל בביאת הצדיק אל המים – שהם עולים אליו. וכן מצינו באברהם רש"י לעיל כא, ל, ובמשה רש"י שמות ב, כ, וביעקב שהיה היאור עולה לרגליו רש"י להלן נ, ג, כי הצדיק ברכה עולה לרגליו, ולפיכך מיד כשהוא בא שם – המקור של הבאר מתברך, ועולה כנגדו המים, כי הבאר שיש לו מקור של ברכה – מיד שיבא אליו העזר על הברכה – מיד המקור מתברך. ובב"ר ס, ה – כל הנשים ממלאות מן העין, וזו כיון שירדה למלאות עלו המים לקראתה. ופירש הרמב"ן ז"ל שדקדקו כך מדכתיב פסוק טז "ותמלא" ולא כתיב "ותשאב" כדכתיב אחר כך פסוק כ, אלא שלא היתה צריכה רק מלוי:

« רש"י על בראשית כ״ד:ט״ז רש"י על בראשית כ״ד:י״ח »